יום רביעי, 5 במאי 2010

על ההבדל הדק שבין "קדימה" למפלגה העממית הקומוניסטית של סין

יש אנשים שחושבים שבסין אין בחירות. הם טועים. בסין יש מערכת דמוקרטית ייצוגית לעילא, ובבחירות הכלליות האחרונות, אשר נמשכו בין אוקטובר 2002 למרץ 2003, בסין בחרו האזרחים הסינים בפרלמנטים מקומיים אשר בתורם בחרו פרלמנטים גבוהים יותר עד שנבחרו בדרך עקיפה זו כל 2,979 צירי הקונגרס הלאומי הסיני (הכנסת של סין). הבעיה הקטנה היא* שבפועל מערכי הבחירות מסודרים כך שלא ייתכן להיבחר לפרלמנטים הגבוהים ללא אישור המפלגה הקומוניסטית. כך יוצא שמתוך תשע המפלגות שמותרות בסין, למפלגה הקומוניסטית יש 2,979 צירים בקונגרס הלאומי ולשמונה האחרות - כן, ספרתם נכון, 0.

ומה לזה ולישראל? ובכן, אולי שמתם לב לאחרונה לעליהום ההולך וגובר לטובה כנגד החרדים, שלאחרונה הצטרפה אליו ציפי ליבני. ליבני אומרת את מה שידוע לכולם - על כך שהפוליטיקאים שנכנעים לחרדים "מביאים למצב שנשים נדחקו לירכתי אוטובוס, שלא בונים חדרי מיון, ושאין לימודי ליבה", והיא מקוננת על כך שהליכוד מוכר את סדר היום הציבורי לחרדים (אולי כדאי שגם תקונן על כך שכל המפלגות עושות את זה, עוד לפני קום המדינה).

אפשר אולי לראות בדברים אלו פוליטיקה זולה המנסה לצוד קולות אנטי-חרדיים, אבל רגע - אם אתה קול כזה, למי כדאי לפנות? למפלגה המוציאה מילים כאלו מהארון כשהן פופולריות, כגון קדימה? או אולי למפלגה שמסרים אנטי-חרדיים מופיעים על המצע שלה בגאון, אבל שוב ושוב נדחקים לטובת עמדות פוליטיות בנושא הפלסטיני, כגון מרץ (או, במידה לא מועטה, הליכוד)? או אולי למפלגה אשר זה סלע קיומה, ולכן ברור שלא תתגמש בו לטובת משהו אחר, כגון מפלגת אור?

לכאורה, ברור שעדיף לבחור באור. אבל, אליה וקוץ בה - אם תבחר באור והיא לא תעבור את אחוז החסימה, בזבזת את הקול שלך. לא רק שלא חיזקת את המחנה החילוני, החלשת אותו - שכן הקול שלך לא הלך למפלגה שיש בה, בכל זאת, התייחסות למה שאתה רוצה, ולכן באחוזים הקול החרדי גדול יותר. לכן גם קבע סקר לא מזמן ש
35 אחוז מהמצביעים אמרו שיש סיכוי גבוה שיצביעו בעד מפלגה חדשה שמטרתה המרכזית תהיה מאבק למען חופש הדת ושיווין בנטל. זאת, אם הסקרים יראו שתעבור את אחוז החסימה.

וכך הגלגל מסתובב לו. כמו בסין, מערכת הבחירות מסודרת כך שתועיל למפלגות הגדולות, לא שתייצג את רצון הבוחר. בסין, היא מועילה למפלגה היחידה, למעשה (שאר המפלגות מושארות למטרות תצוגה). בישראל, זה עוד לא כך - אבל אחוז החסימה עדיין משמש כדי לעוות את רצון העם. במקום, למשל, שמפלגות שלא עברו את אחוז החסימה יוכלו לתת את הקולות שבחרו בהם למפלגה אחרת, וכך להעביר את שרביט הייצוג (קרוב לוודאי בתמורה להסכם שישקף את הכוח הייצוגי שלהן), הן מודרות. כך במקום שחופש הדת והשוויון יקבל  35%, הנושא נעלם ומתמוסס בתוך שאר האינטרסים של המפלגות החזקות.

* טוב, טוב, אני מרמה. שיטת הבחירות היא רק אחת מהשיטות שבה משתמשת המפלגה הקומוניסטית לשימור כוחה - אבל היא חשובה אם לא עיקרית שבהן. ראויים לציון גם השימוש במונופול על התקשורת, ומניעת חופש הדיבור, בין השאר.

2 תגובות:

  1. אני קצת מבולבל,

    עד כמה שידוע לי, למפלגות יש הסכמים לגבי הקולות שלהן אם הן לא עברו את אחוז החסימה.

    בגדול אני מסכים איתך, פוליטיקה זה חרא :-)

    השבמחק
  2. למפלגות יש הסכמים לגבי הקולות שיש להם מעבר לאחוז החסימה. הקולות שהלכו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה נזקרות לפח (כאמור - ללא שום סיבה טובה, חוץ מלשמור על כוחן של המפלגות שכן עברו את אחוז החסימה בבחירות הקודמות).

    השבמחק