בעוד התותחים רועמים, לי יש שאלה - מה האסטרטגיה של ישראל? נראה לי כי הנהגת המדינה עדיין עובדת תחת הקונספציה השגויה שהפעלת כח על החמאס תביא לשבירתו, או לירידת קרנו. המציאות ככל הנראה הפוכה - היא תביא לחיזוקו. במקום לעזור לעצמה מדינת ישראל מגדלת חמאסטאן גם בגדה ומחזקת את מעמדו וכוחו של החמאס ברצועה. זאת מכיוון שכל הפעלת הכח הזה היא ללא אסטרטגיה.
אני רואה שתי אפשרויות לטובת מדינת ישראל:
1) הפסקת אש "חד-צדדית", על פי התנאים שישראל הכתיבה מראש. ברגע שהחמאס יפר את הפסקת האש - בירי, פיגוע, מנהרה, וכיוצה בזה - ישראל מודיעה מראש שהיא תחזור מיד להפצצה מסיבית של הרצועה. יש לתת לחמאס זמן קצר - אולי שש שעות - להפסיק את האש, ולהבהיר מראש כי הגברת האש בתקופה זו תגרור תגובה קשה עוד לפני תום התקופה. אני מעריך שכמה סבבים של מדיניות זו יכריחו את החמאס להפסיק את האש אל עבר ישראל, ללא הישגים של ממש בשבילו, מה שעלול, אולי, להוביל לירידת כוחו.
בישראל קיוו לאופציה הפוכה מעין זו - שהחמאס יתקפל מן האלימות, ויכריז הוא על הפסקת אש. גם זו אופציה מנצחת מבחינת ישראל.
2) כיבוש מחדש של רצועת עזה, לאט לאט ובשלבים, כולל שלטון צבאי השולט בעזרת משטרה חשאית וחיוב התושבים לשתף פעולה עם החוק. במסגרת פתרון זה תוקם למעשה אוטונומיה ברצועה, שתאפשר חופש רב לתושבים הפלסטינאים, כולל חופש לעיבוד אדמתם, חופש מסחר, חופש תנועה בתוך הרצועה ואל הגדה, וכן הלאה. ללא חופש זה, פתרון זה לא יפעל, ורק יקיז דם. על ישראל לקבל אל שטח האוטונומיה חברים בחמאס, בתנאי שאלו יצירו (בצילום) על דחיית האלימות והחמאס; במקרים של השתייכות למנגנוני הביטחון, אולי יש בנוסף לדרוש עונש סימלי, אך לא יותר מכך. אם ישראל תצליח להקים משטר כזה, הבחירות לאוטונומיה בו יבואו באופן טבעי לאיחוד עם הרשות הפלסטינית בסופו של דבר. לחלופין, ישראל יכולה להודיע שהרצועה תהפוך לעצמאית עוד X שנים. בכל מקרה, מדובר בפתרון ארוך וקשה, שאינני חושב שישראל מוכנה להשקיע בו את המשאבים הדרושים.
כרגע, לעומת זאת, ישנם מספר תרחישים אחרים:
3) הסכם בינלאומי עם החמאס, בו ישיג החמאס הישגים משמעותיים כגון פתיחת המעברים ואולי אף הסרת המצור לחלוטין מרצועת עזה, וזאת בתמורה לרגיעה זמנית בלבד. זה כמובן יחזק את החמאס ולכן גם את האלימות בטווח הארוך.
3.5) היכנסות עם כוחות קרקע לרצועה למבצעים מוגבלים בהיקף ובזמן, מה שרק יביא ל"נסיגה" של צה"ל מפני החמאס ושוב לחיזוק האלימות. אבל זה לא פתרון כלשהוא, זהו רק שלב בדרך למיצוי התהליך.
לישראל, עדיפה אופציה 1. אני מעריך שבפועל תתרחש אופציה 3. אני אישית בעד אופציה 2.
כיבוש הדרגתי של הרצועה פירושו בדיוק זה - אין צורך לכבוש בבת אחת את הרצועה. להפך, עדיף לכבוש שטח קטן, לבדד בו את השלטון הצבאי ותוך לימוד מהנסיון להמשיך הלאה לאט לאט. איבוד קרקע מעין זה הוא גם הדרך היחידה שסה ייתפס החמאס כאילו באמת הפסיד משהו בתודעה הפלסטינאית והערבית - רק קרקע היא מה שחשובה בטווח הארוך, כפי שהם מבינים היטב. זה לא יהיה קל ולא יהיה זול בחיי אדם, אבל אני מעריך שזה אפשרי, ושזה חיוני על מנת לאפשר לתושבי עזה לצאת מן המצור לחיות חיי חופש מחד ולישראלים לחיות חיי שלום ובטחון מן הצד השני. למרבה הצער, לא נראה לי כי איזה צד מעוניין בתנאי חייו של הצד השני מספיק כדי לשלם את מחיר הדמים או לקיים את שלטון הצדק וההגינות שידרוש פתרון זה, ולכן הוא נדון להיות חלום באספמיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה