אני הולך לעשות משהו שלא יעשה - להתווכח על דת עם מומחה למדעי דתית. תומר פרסיקו. אבל למה לעצור באדום כשאפשר לשעוט קדימה. (האמת שאני סתם נטפל לפרסיקו; הפוסט הזה יכול היה להכתב על המון אחרים.)
תראו, אני מעריך מאוד את פרסיקו - הוא בבירור אדם טוב שמעודד אנשים רבים לעשות דברים טובים, ומתנגד לכל הדברים הרעים בחברה. התמיכה שלו בקהילה הגאה בזמן האחרון, למשל, היתה לא רק חד-משמעית אלא גם משמעותית. משפיעה. להערכתי. והוא כמובן מודע מאוד לשגיאות הגסות של הדת הפונדמנדטליסטית ודוחה את האנטי-מדעיות שלה, וגם בכך אני בטוח שהוא משפיע לטובה. מעולה.
אבל - הוא דתי. שזה כבר מראה על אי רציונליות מסוימת, ובמקרה זה אני רוצה להתמקד בתמיכה שלו בספרי הקודש היהודים המסורתיים - התורה, התלמוד, כל אלה. פרסיקו אמנם דוחה בשאט נפש את המוסר העולה מהם, ובכך הוא מעמעם את הפירוש הרגיל שלהם ומעלה פרשנויות אחרות. אני מניח שיש אולי כאלו שיימשכו אחרי פרשנויות אלו אל הטוב, ואולי זו כוונתו. אולי אפילו זו רוב השפעתו, מבחינה זו. אני חושב שזה העיקר של מה שהוא רוצה לעשות, חברתית - לעזור להוביל את הדת היהודית לפרשנויות מוסריות.
אבל מה לגבי ההשפעה הגרועה של הטקסטים האלו? מה לגבי הפרשנות הגזענית ומוסר עידן הברזל שהם מקדשים ומובילים אליו?
הנה דוגמה - פוסט של מאיר אטינגר. בפוסט זה הוא מייחל למלך שיימלוך על ישראל ויישלוט בה בכפייה דתית, כולל במיוחד כנגד הגאים. והוא שואב תמיכה לאמונות אלו ומשאלות אלו מתוך הכתובים. למשל,
"אבל אסור שכל זה יכבה את האש של הקדושה ואת חום הלב היהודי המזדעזע ממפגן שכזה בחוצות ירושלים עיר הקודש, את עוצמת הכאב על מה שתיארו חז"ל באמצעות הפסוק "בגדה יהודה, ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים, כי חילל יהודה קודש ה', ובעל בת אל נכר", "ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים – זה משכב זכור".
כך משפיעים לרעה הטקסטים הללו על החברה. האם זו הפרשנות היחידה לטקסטים? כמובן שלא. לתומר פרסיקו יש פירוש אחר. אבל הפירוש של אטינגר הרבה יותר קרוב לפירוש הברור-מאליו, שאליו חתר בבירור הטקסט הקדום. גם אטינגר מושפע מהמסורת שלו ולכן מעדן את מוסר עידן הברזל הנורא (לא בכדי הוא לא קורא לממש את "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם"; ולא רק מאימת החוק, אני מעריך), אבל הוא בוחר במסר הקרוב למוסר זה ולא מזלזל בו, וגם זה לא בכדי. עצם העובדה שהטקסט כן מטיף למוסר כזה, תגרום לכך שקיצוניים יאמצו אותו. והפרשנות של אטינגר זה עוד מקרה טוב; לא יחסרו קנאים שיגדילו ויגיעו עד למוסר הנורא האמיתי שאליו מטיף הטקסט. ולא יעזרו אלף התפתלויות ופרשנויות מאולצות ומסורות שלמות כנגד כך, זה עדיין יקרה.
הנה למשל באסלאם - המסורת האסלאמית, באופן גורף ועקבי, מתנגדת לטרור. זה לא שחוקי המלחמה המוסלמים מתאימים בדיוק לאמנת ג'נבה, אבל להתקיף נשים זקנים וטף - זה לא. במשך דורות, פוסקים מוסלמים פסקו כנגד טרור, ודרשו כנגדו. ולמרות זאת, יש תמיכה אדירה בטרור בקרב קיצוניים רבים, ובמקומות מסוימים (כגון הרש"פ) הם אף רוב. מדוע? חלק ניכר מכך זה שהטקסטים המקוריים אכן כן מתארים בצורה חיובית אלימות, טרור, וכפייה דתית. מעשיו ודבריו של מוחמד מכריזים זאת. דורות שלמים של פרשנויות לא יצליחו למחוק את זה. זה יהווה תמיד דלק לקיצוניים, ובעת הנכונה יבעיר חברה שלמה.
כמו באסלאם, כך ביהדות.
לכן - אין מה לתת כבוד למסורות אלו. אין להשתייך אליהן. יש לדחות אותן, ולהתחיל מההתחלה. לשרוף את העבר, על מנת לבנות את העתיד על חורבותיו.
ומעבר לעידוד הקיצונים על ידי מתן לגיטימציה לטקסטים האלו, יש כאן עניין של כנות אינטלקטואלית. פרסיקו, בניגוד לאטינגר, מודע היטב לכך שהמוסר הדתי אינו "מוסר נצחי" ושהנורמות המוסריות שמשקף התנ"ך שונות מאלו של ימנו וגם מאלו של הפרשנים הדתיים השונים לדורותיהם. הוא יודע שכאשר נכתב הטקסט "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" הוא שיקף נורמות המעלות רצח על חילול שבת על נס, ולכן משייכות אותו למייסדים הדגולים. לדבוק בטקסט כזה אך לשנות את המשמעות שלו על ידי פירוש - זה חוסר כנות.
היה לי יותר כבור לפרסיקו, אילו היה אומר בבירור - אלוהים בתנ"ך אמנם קורא למוות להומואים, אך הוא טועה. גם המסורת היהודית לדורותיה מתנגדת להם, אך היא טועה. במקום להמציא פרשנויות הזויות, אפשר פשוט לקבל את העובדה הפשוטה שאבותינו - הן אלו שכתבו את התנ"ך, והן אלו שכתבו את הפרשנויות לו - טעו בנקודה זו (כפי שהם טעו בנקודות רבות). ולהמשיך הלאה בלי הכתובים, אלא פשוט מתוך המוסר.
יתרה מכך - יש כאן עוול באי-גינוי אבותינו והאל. אסור לעבור בשתיקה על פשעי האל והיסודות הלא-מוסריים בטקסט. אלו דברים בזויים, ולכן אם כבר קוראים בטקסט ומתייחסים אליו חובה להתייחס גם לכך ולגנות אותם. צריך להגיד בבירור - אל המצווה להרוג הומואים הוא אל רשע, שאסור לשמוע למצוותו. צריך לומר בבירור - הפרשנויות המקבלות את מעשה פנחס (למשל) ואת דברי האל עליו, ולא משנה מה התירוצים ואם גם בנוסף מטילים עליו "דין רודף" וכן הלאה, הן פרשנויות פסולות ולא מוסריות שאין ללמוד מהן. אין זה נכון לעבור על כל זה בשתיקה, וליצור מצג שווא כאילו המסורת היהודית טובה. דווקא מי שמשייך את עצמו למסורת זו, חובה עליו להוקיע בבירור את החלקים הגרועים שבה.
תראו, אני מעריך מאוד את פרסיקו - הוא בבירור אדם טוב שמעודד אנשים רבים לעשות דברים טובים, ומתנגד לכל הדברים הרעים בחברה. התמיכה שלו בקהילה הגאה בזמן האחרון, למשל, היתה לא רק חד-משמעית אלא גם משמעותית. משפיעה. להערכתי. והוא כמובן מודע מאוד לשגיאות הגסות של הדת הפונדמנדטליסטית ודוחה את האנטי-מדעיות שלה, וגם בכך אני בטוח שהוא משפיע לטובה. מעולה.
אבל - הוא דתי. שזה כבר מראה על אי רציונליות מסוימת, ובמקרה זה אני רוצה להתמקד בתמיכה שלו בספרי הקודש היהודים המסורתיים - התורה, התלמוד, כל אלה. פרסיקו אמנם דוחה בשאט נפש את המוסר העולה מהם, ובכך הוא מעמעם את הפירוש הרגיל שלהם ומעלה פרשנויות אחרות. אני מניח שיש אולי כאלו שיימשכו אחרי פרשנויות אלו אל הטוב, ואולי זו כוונתו. אולי אפילו זו רוב השפעתו, מבחינה זו. אני חושב שזה העיקר של מה שהוא רוצה לעשות, חברתית - לעזור להוביל את הדת היהודית לפרשנויות מוסריות.
אבל מה לגבי ההשפעה הגרועה של הטקסטים האלו? מה לגבי הפרשנות הגזענית ומוסר עידן הברזל שהם מקדשים ומובילים אליו?
הנה דוגמה - פוסט של מאיר אטינגר. בפוסט זה הוא מייחל למלך שיימלוך על ישראל ויישלוט בה בכפייה דתית, כולל במיוחד כנגד הגאים. והוא שואב תמיכה לאמונות אלו ומשאלות אלו מתוך הכתובים. למשל,
"אבל אסור שכל זה יכבה את האש של הקדושה ואת חום הלב היהודי המזדעזע ממפגן שכזה בחוצות ירושלים עיר הקודש, את עוצמת הכאב על מה שתיארו חז"ל באמצעות הפסוק "בגדה יהודה, ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים, כי חילל יהודה קודש ה', ובעל בת אל נכר", "ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים – זה משכב זכור".
כך משפיעים לרעה הטקסטים הללו על החברה. האם זו הפרשנות היחידה לטקסטים? כמובן שלא. לתומר פרסיקו יש פירוש אחר. אבל הפירוש של אטינגר הרבה יותר קרוב לפירוש הברור-מאליו, שאליו חתר בבירור הטקסט הקדום. גם אטינגר מושפע מהמסורת שלו ולכן מעדן את מוסר עידן הברזל הנורא (לא בכדי הוא לא קורא לממש את "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם"; ולא רק מאימת החוק, אני מעריך), אבל הוא בוחר במסר הקרוב למוסר זה ולא מזלזל בו, וגם זה לא בכדי. עצם העובדה שהטקסט כן מטיף למוסר כזה, תגרום לכך שקיצוניים יאמצו אותו. והפרשנות של אטינגר זה עוד מקרה טוב; לא יחסרו קנאים שיגדילו ויגיעו עד למוסר הנורא האמיתי שאליו מטיף הטקסט. ולא יעזרו אלף התפתלויות ופרשנויות מאולצות ומסורות שלמות כנגד כך, זה עדיין יקרה.
הנה למשל באסלאם - המסורת האסלאמית, באופן גורף ועקבי, מתנגדת לטרור. זה לא שחוקי המלחמה המוסלמים מתאימים בדיוק לאמנת ג'נבה, אבל להתקיף נשים זקנים וטף - זה לא. במשך דורות, פוסקים מוסלמים פסקו כנגד טרור, ודרשו כנגדו. ולמרות זאת, יש תמיכה אדירה בטרור בקרב קיצוניים רבים, ובמקומות מסוימים (כגון הרש"פ) הם אף רוב. מדוע? חלק ניכר מכך זה שהטקסטים המקוריים אכן כן מתארים בצורה חיובית אלימות, טרור, וכפייה דתית. מעשיו ודבריו של מוחמד מכריזים זאת. דורות שלמים של פרשנויות לא יצליחו למחוק את זה. זה יהווה תמיד דלק לקיצוניים, ובעת הנכונה יבעיר חברה שלמה.
כמו באסלאם, כך ביהדות.
לכן - אין מה לתת כבוד למסורות אלו. אין להשתייך אליהן. יש לדחות אותן, ולהתחיל מההתחלה. לשרוף את העבר, על מנת לבנות את העתיד על חורבותיו.
ומעבר לעידוד הקיצונים על ידי מתן לגיטימציה לטקסטים האלו, יש כאן עניין של כנות אינטלקטואלית. פרסיקו, בניגוד לאטינגר, מודע היטב לכך שהמוסר הדתי אינו "מוסר נצחי" ושהנורמות המוסריות שמשקף התנ"ך שונות מאלו של ימנו וגם מאלו של הפרשנים הדתיים השונים לדורותיהם. הוא יודע שכאשר נכתב הטקסט "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" הוא שיקף נורמות המעלות רצח על חילול שבת על נס, ולכן משייכות אותו למייסדים הדגולים. לדבוק בטקסט כזה אך לשנות את המשמעות שלו על ידי פירוש - זה חוסר כנות.
היה לי יותר כבור לפרסיקו, אילו היה אומר בבירור - אלוהים בתנ"ך אמנם קורא למוות להומואים, אך הוא טועה. גם המסורת היהודית לדורותיה מתנגדת להם, אך היא טועה. במקום להמציא פרשנויות הזויות, אפשר פשוט לקבל את העובדה הפשוטה שאבותינו - הן אלו שכתבו את התנ"ך, והן אלו שכתבו את הפרשנויות לו - טעו בנקודה זו (כפי שהם טעו בנקודות רבות). ולהמשיך הלאה בלי הכתובים, אלא פשוט מתוך המוסר.
יתרה מכך - יש כאן עוול באי-גינוי אבותינו והאל. אסור לעבור בשתיקה על פשעי האל והיסודות הלא-מוסריים בטקסט. אלו דברים בזויים, ולכן אם כבר קוראים בטקסט ומתייחסים אליו חובה להתייחס גם לכך ולגנות אותם. צריך להגיד בבירור - אל המצווה להרוג הומואים הוא אל רשע, שאסור לשמוע למצוותו. צריך לומר בבירור - הפרשנויות המקבלות את מעשה פנחס (למשל) ואת דברי האל עליו, ולא משנה מה התירוצים ואם גם בנוסף מטילים עליו "דין רודף" וכן הלאה, הן פרשנויות פסולות ולא מוסריות שאין ללמוד מהן. אין זה נכון לעבור על כל זה בשתיקה, וליצור מצג שווא כאילו המסורת היהודית טובה. דווקא מי שמשייך את עצמו למסורת זו, חובה עליו להוקיע בבירור את החלקים הגרועים שבה.
כשאתה כותב "מאמר" כזה עוד לפני שניכנסים לתוכן (מוקדם מדי בבוקר כרגע), הייתי מתחיל עם הגהה.
השבמחקאשמח לקבל תיקונים ספציפיים, אם תוכל להפנות אותי לכאלו.
מחק