יום שבת, 12 בנובמבר 2011

פספסתי את עונת החגים

מתחיל להיות קר בקנדה.

המעבר מתחיל להירגע, אבל עדיין אין לי זמן אלא להתחיל להשלים את מה שהפסדתי בשבועות האחרונים, בלחץ של המעבר לקנדה. פיספסתי כמה תאריכים שרציתי לכתוב עליהם:

יום חילול הקודש הבינלאומי חל ב-20 לאוקטובר. השנה נתנו לנו הדתיים תירוץ מעולה (ושקרילחגוג אותו בשירת נשים בציבור. כמה טוב שהם דואגים לרענן את החגים שלנו.

ב-20 לאוקטובר חל יום הסטטיסטיקה הבינלאומי. סטטיסטיקה, כמו העובדה שסל ההטבות לאברכים עומד על 3.3 מיליארד שקל (זה לפני שאלי ישי דאג להם עוד קצת; ולא לדאוג - ביבי כבר דואג להשמיד את מקור המידע הזה, ערוץ 10). אפשר עדיין לחגוג, ב-14 לנובמבר, בעצרת ספקנית חגיגית!

יום קארל סאגאן חל ב-12 לנובמבר. אני ממליץ לזכור ולהוקיר דווקא עם סימפוניה של מדע בהשראתו.

וכמובן לא כתבתי כמה צודק אפרים הלוי שהאיום הקיומי לישראל הוא ההתחרדות, לא איראן; לא הסכמתי עם רחל עזריה שהתשובה היחידה האפשרית היא הצבעה למפלגה חילונית-במוצהר (ושזה בעצם מפלגת אור); אבל גם לא חלקתי בצער על רועי צזנה שטוען שחיסול צהר יביא להחלשת הרבנות הראשית - לצערי, סביר יותר שזה יביא לחיזוקה, שכן יותר אנשים יעברו דרכה. אבל אולי הוא צודק, והמעבר לקנדה סתם עושה אותי פסימי.

ואני מזכיר מראש, שב-10 לדצמבר יש את יום זכויות האדם הבינלאומי - בהחלט חג שיש לחגוג!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה