הצביעו בעד שוויון

אני קורא לכל מי שאולי בטעות קורא את הבלוג ללכת לחתופ על עצומת האינטרנט בעד שוויון לדרוזים ולצרקסים:

http://www.atzuma.co.il/petition/joeme/1/1000/

מדובר למעשה בעצומה שקשורה לעתירה אבל זה כלל לא העניין. חתימה על העצומה גם לא תשנה כלום, אבל שוב זה לא העניין. הרעיום הוא פשוט הצהרתי - אני מבקש ממכם להצביע בעד שוויון. מגיע לדרוזים ולצקכסים שוויון, ואם אכן יחתמו מספיק אנשים על העצומה יהיה בכך כדי לפחות לעודד אותם ולהראות להם שיש ציבור רחב שמכיר בזכויותיהם ומוקיר אותם.

כרגע עומדת ההצעה על 7,330 קולות. זה לא הרבה. אבל אני מקווה שזה עוד יהיה הרבה, שזה עוד יהיה הרבה יותר, כך שזה יהיה בעל משמעות.

החתימה על העצומה קלה ופשוטה, אני קורא לכם לצרף את קולכם לקריאה לשוויון.

אסור, אסור לאיים

בכתבתו מספר תומר זרחין על שני מקרים משפטיים: בשניהם מישהו אמר "אני אזיין אותך" למישהו. במקרה אחד הסתיים האירוע במותו של המאוים, והאיום נתפס כאמיתי. אולם בשני, מכיוון שהאיום היה כלפי שוטרים שעיצבנו מישהו כשנתנו לו דו"ח, לא נתפס הדבר כאיום אלא השופטת שולמית דותן קבעה כי "מדובר, אם כן, בלא יותר מאיום סרק חסר משמעות". וכי מה בכך? גם איום חסר משמעות הוא איום, ואין לו מקום בשיח, לא כל שכן בשיח עם נציג החוק בעת מילוי תפקידו. את הטיעונים על כך שהדברים לא מסוכנים והביעו תסכול וכן הלאה יש לשמור לשלב הענישה, לא לשלב ההרשעה.

לא צריך להוציא כל דיבור העלול להתפרש כאיום מחוץ לחוק, אבל התרת איומים גסים ועמומים רק מאפשרת פתח לפורעי חוק לאיים באמת ולחסות בצל העמימות. עפילו ביטויים כגון "אתה עוד תתחרט על זה", הנאמרים בקונקסט עמום, מסוכנים. יש להילחם בהם - לא על ידי שליחת כל מי שנוקט בהם לכלא, אבל כן על ידי הרשעתו באיומים וענישה קלה כך שבסופו של דבר נבער את הנגע של האיומים מקרבנו. מי שרוצה לאיים על אחרים ש"אניי אתבע אותך" או משהו כזה, זכותו. מי שאומר "אתה עוד תתחרט על זה" בקונקסט שבו לא מדובר באיום, או ברור שמדובר באיום חוקי כגון מחיר פוליטי, גם זה בסדר. אבל מי שמפטיר "אתה עוד תתחרט על זה" באופן שעלול להתפרש כאיום שהוא יעשה מזהו, לא ממש ברור מה, שיגרום לך להתחרט על זה; או מי שמקלל ואומר ש"אני יזיין אותך", בעודו מפגין אלימות וחוסר כבוד לשלטון החוק - אותו צריך להיענש כדי שילמד לדבר בלי לאיים על בני אדם אחרים.

מותר, מותר להעליב

אם לא ידעתם, יש עכשיו סערה קלה בעקבות מערכון של ליאור שליין בו הוא "מעליב" את הבתולה מריה וכדומה. עכשיו גם אולמרט הביע סלידה, ואף אמר ש

"אני לא רוצה שממשלת ישראל תהפוך לכזו שיש לה ביקורת נגד תוכניות טלוויזיה אבל אם במדינה אחרת היו נאמרים דברים דומים נגד הדת היהודית אז בוודאי היתה קמה זעקה של קהילות יהודיות".

כלומר הוא לא רוצה, אבל הוא גם כן רוצה, ובכלל זה שאנשים מקימים קול צעקה כמובן אומר שמה שהם מתנגדים לו לא בסדר. איזו ירידות מוסרית ואינטלקטואלית.

לא ראיתי את המערכונים, אבל ברור לי שהם ירודים ומעליבים. הוא אמר כמה דברים מעליבים על ישו ומריה שאין להם כל שחר, כגון שישו היה מכור ללחם הקודש או שמריה היתה זונה. אין לכך הצדקה, זה גם לא נכון וזה גם פשוט מעליב, לא מצחיק. זהו סוג בבומור הירוד ביותר. אני לא תומך בהעלבת אנשים שלא בצדק - גם אם הם מתים. אך כמובן שגם אין לאסור זאת, אלא יש לאפשר זאת חוקית ולבוז לכך חברתית.

אבל פשוט אין שום צורך לראש ממשלה להתנצל פה. הוא היה צריך להסתפק באמירה שהוא וממשלת ישראל אינם שותפים ודעות הנלוזות ולהומור הירוד הזה, אך שאינם מתערבים בחופש הביטוי. במקום זה דבריו ההססניים יוצרים רושם שישנה אכן הצדקה להתערבות ממשלתית כדי לכפות "ריסון" גם כל תוכניות סטירה, כאימרתו, וזה הרבה יותר מזיק מאשר התבתטאיותיו של שליין עצמו.

לא לשחרור שליט

שליט באמת מסכן, וכך גם משפחתו. אני בעד לעשות הרבה מאוד כדי לשחרר אותו. אבל לא במחיר של עידוד החטיפה של חיילים אחרים, כך שהמחיר של שחרורו יהיה הטלת חיילים נוספים ומשפחות אחרות לאותו גורל אכזר. אין לתת פרס לטרור ולחוטפים.

מה שמדהים אותי זה שהממשלה הזו מחזקת כל כך את החמאס. החל מחיזוק המצור, דרך הפסקת המלחמה ללא ניצחון ברור, וכלה עכשיו (לפי הפרסומים) בשחרור שליט תמורת דברים שייכנסו לרשימת ההישגים של החמאס. המחיר לשחרור שליט יהיה שחרור אלפי אסירים פלסטינאים, שחלק ניכר מהם יחזרו לטרור, והצדקת השימוש בחטיפה (כוללל אי הנכונות לתת לצלב האדום לבקר וכדומה) להשגת הישגים נוספים. השחרור גם ייקשר לכל הישג אחר של הסכם הפסקת האש, כלומר להישגי המלחמה.

ואכן, שחרורו של שליט הוא עוד מהלך מבריק מפרי מטבחם של השלישיה שהביאה לנו את המלחמה האחרונה, שגררה אובדן תמיכה מסיבית לישראל בקרב כל ארצות העולם, כולל אירופה, וכן האשמתה בפשעי מלחמה, שלא לדבר על הפיכת החמאס לגיבורי מלחמה, פתיחת הגבולות של עזה, וההכרה בה למעשה כמדינה עצמאית.

באותו זמן, דרכו של הפת"ח הובילה לדשדוש, הישארות תחת שלטון צבאי וגחמותיו, כולל המחסומים והזוועות של החומה המונעים גישה נוחה ל... כל מקום, למעשה, וכן להמשך ואף האצת ההתנחלויות. דרכו של החמאס גם הובילה להרס והרג רב, כן, אבל גם להישגים אדירים. אין ספק שאת עזה יוכלו לבנות מחדש, והמחיר האנושי היה, בסופו של דבר, נסבל; החופש והעצמאות, לעומת זאת, לא יסולאו בפז.

בעומדם מול הישגים כאלו, ולאור שחיתות הפת"ח והממשל ההרבה יותר יעיל של החמאס (הנלחם בפשיעה ובשלטון האימים של חמולות), יבחרו תושבי השטחים ללא ספק בחמאס. ובחירות ברשות יהיו בקרוב בכל מקרה. כך הרסה ישראל את הפת"ח, והעלתה את החמאס לשלטון. זה, בתורו, יביא לעוד טרור ולעוד מלחמות, הפעם גם משטחי הגדה.

הממשלה החדשה תהיה ממשלת ימין, ותמשיך במדיניות ה"קשה", שלא לומר הטיפשית. אני עוד ימות פה באחת המלחמות המטופשות הללו. הטיפשות הזו עוד תהרוג אותי.

בזכות 95,000 קולות

בבחירות לכנסת ה18 "הלכו לאיבוד" כ-95,000 קולות. טוב, זה לא שבאמת הלכו לאיבוד - כולם יודעים איפה הם, אבל מעדיפים לא לספור אותם. חס וחלילה שיאפשרו לכל המפלגות הקטנות, שלא עברו את אחוז החסימה, לצרף את קולותיהם למפלגות אחרות. מדובר בכ-3.5 מנדטים שהועלו לקורבן על מזבח המפלגות הקיימות, מזבח בצורת כסא שהן לא חפצות להיפרד ממנו. מדובר בכ-3% מהקולות הכשרים, שהושלחו לפח הזבל של ההיסטוריה.

בפעם הבאה שיפול משהו על בדל קול, כשקואליציה תתפרק בשל שלושה מנדטים חסרים, זכרו - אילו ספרו את האנשים האלו, אולי היו הדברים יוצאים דווקא אחרת. זכרו, כי הקואליציה חסרה כ3-4 מנדטים מלייצג נאמנה את ציבור המצביעים.

מהפך? לא, לא נראה לי

השתתפתי היום בסרט קצת מביך. כל המפלגות הקטנות שלא עוברות את אחוז החסימה התאחדו כדי להפיק סרט הקורא, למעשה, "למגר את שלטון הרשע". אלא שאני חושב שזה קצת נאיבי - הבעיה היא בראש ובראשונה בבוחרים, לא בנבחרים (הדמוקרטיה היא שיטת ממשל שבה העם מקבל את הממשלה שמגיעה לו...), וגם הקריאות כנגד הנבחרים אינן כה מציאותיות. ברור למשל כי אלו שבשלטון ילוו על ידי לוביסטים עשירים - ואלא למי הם יציקו, למי שלא בשלטון?

אף על פי כן, הצטלמתי. אחרי הכל, אין לי ממש שום דבר נגד להלחם כנגד "המושחתים" או בעד "התינוקות העניים" וכל הלאה - זה לא שכל הדברים האלו לא בסדר. זה פשוט נראה לי קצת סיסמאתי ושיטחי. נו טוב.

לפחות פגשתי הרבה אנשים אידיאליסטים וטובים, וגם אם יש לי אי הסכמות עמם אני חושב שסך הכל מדובר בקבוצה של אנשים שרוצים לעשות הרבה טוב - וודאי הרבה יותר טוב מחלק גדול מהפולטיקאים שכן ייבחרו לכנסת.

לא יצא לי לומר משפט משלי שם, כי לא החלטתי מה לומר. אבל אם הייתי אומר, הוא היה כזה - "אני קורא לכל חברי הכנסת, להפסיק להגן על הכסא שלהם ולאפשר הסכם עודפים גם למי שלא עוברים את אחוז החסימה כדי שרצונו האמיתי של הבוחר יוודע". עם כל הסיסמאות הגדולות, אני חושב שהדבר הכי חשוב זה הנוהלים והנורמות של השלטון.

ליבני? אני לא סומך עליה

היום עסקתי ב"יום מודעות פוליטית" באוניברסיטה העברית. לא שמעתי אותה שם, אך ציפי ליבני אמרה משהו שמעניים אותי מאוד:

"אני בעד שיהיו לימודי ליבה בכל בתי הספר בכל הזרמים."

גם אני בעד. זה גם, בעצם, חצי המצע (פרקטית) של מפלגת אור. אבל למה להאמין לה? בכנסת הנוכחית אישרו, לראשונה, לימודים ללא ליבה בחסות ותשלום המדינה - בהצבעה זו רק מרץ (ואופיר פינס, מעבודה) התנגדו; קדימה והעבודה נמנעו.  ח"כ מיכאל מלכיאור הציע בתגובה שהמדינה תממן לימודי-השלמה למי שמעוניין בכך; גם בחוק זה לא תמכה לא קדימה ולא ליבני. 

בכלל, התבוננות ברקורד של לבני בכנסת מראה שהנושא לא היה ממש יקר לליבה. 

אני לא מאמין שהנושא הזה יקר לליבה של ציפי ליבני. אם הוא היה חשוב לה, היא היתה פועלת למענו כבר בכנסת הנוכחית. אולי היא באמת בעד לימודי ליבה עבה לכל התלמידים, אבל יהיה קל מאוד, קל מאוד, למצוא נושא שיותר חשוב, ולוותר על העיקרון הזה. וזוהי טעות - לימודי ליבה עבים הם הראש והיסוד לכל, ללא התעקשות על כך כל מאמצינו יהיו לחינם עוד 15, 20 שנה. 

אבל אני מעודד שזהו כנראה משהו שאומרים בבחירות - זה מראה שיש רצון אמיתי בקידום לימודי הליבה, ובכפייתם אף על מגזרים המתנגדים לה (קרי - החרדים). אני שמעתי גם נציגת מפלגת העבודה מדברת על כך. העובדה שזה נאמר, וכדבר חיובי, היא מעודדת מאוד. אני רק מקווה שזה גם יתממש בעוד כמה שנים מועטות, ולא עוד כמה דורות ולאחר הרבה סבל ובורות מיותרים.