ברור שהיו פשעי מלחמה בעזה

משפטן צבאי בכיר אמר פעם כי אי אפשר לנהל מלחמה ללא פשעי מלחמה. הוא צודק. ברור שהיו "פשעי מלחמה" בעזה - שיקולי דעת לא נכונים, התלהבות של ילדים, מעשים של גזענים או סתם של חוסר כבוד לאדם... אין שום סיכוי, כלל וכלל, שבכל מהלך המלחמה לא נעשו פשעים. אני מסופק אם נעשו פשעים חמורים - אך יש לבדוק ברצינות, להעניש בשצריך, ולהתייחס ברצינות לאכיפת הקוד האתי של צה"ל. שזה בדיוק לא מה שצה"ל עושה.

בצה"ל סגרו את החקירה על תלונות החיילים, בטענה כי שני המקרים שבהם דנו החיילים היו רק שמועות. אין לי מושג - אולי הם צודקים. אבל בין לבין עולה משהו אחר שמציק לי. הצהרות קיצוניות על כך שצה"ל הוא "הצבא המוסרי ביותר בעולם", עד אחרון החיילים, מצביעות על גישה דתית כמעט למציאות. ברור שקיצוניות שכזו לא נכונה, ושהגישה היא להצדיק אותה, לא לברר את האמת.

ומצד שני, אין - עדיין - הכרה של צה"ל בחשיבות של יחסי ציבור. צה"ל פטר את המקרים מהר, ולא בצורה ש"מצטלמת" טוב. הוא לא מצא מקרים אמיתיים אך שוליים - שכאמור, ברור שקרו - והעניש חיילים עליהם. הוא לא הרכיב תיקים לפושעי מלחמה עזתיים, ודרש את הסגרת אנשי חמאס שבחו"ל. הנצחון האמיתי הוא לעולם בזירה הפוליטית, לא הצבאית, וצה"ל פשוט גרוע בה - גרוע מאוד.

אסור לעבות מטרות

אני מודאג ממה שאני שומע בתקשורת. יותר ויותר קולות מקווים להפלת החמאס. כולם אומרים כי זה לר מציאותי, אבל יש להם את הניצוץ הזה בעיניים. "כן", מנצנץ שביב עכור, "זה לא סביר, אבל אולי אם נמשיך עוד קת, אם נלחץ עוד קצת..."

אני חושש שיראל עלולה לעקב את הנסיונות להגיע להפסקת אש סבירה כדי להשיג עוד רגע קט, עד לאותה "הכרעה" מיתולוגית. חמ"ן מלעיט את הממשלה בדיווחים על ירידת קרנה של החמאס (אני בספק גדול - זהו לא תהליך סביר בטווח זמנים זה), אלי ישי קורא לבני זרים לרדוף את החמאס עד השמדתו, וראש הממשלה מכחיש דיווחים על מה שאמר בישיבות סגורות. אני דואג. אני כבר רואה את ישראל מסרבת להסכמים וממלאת את לוח הזמנים בישיבות אינסופיות. ובינתיים אנשים מתים בעזה, וגם במקומותינו, ומה שגרוע מכך (כן, כי בסופו של דבר דווקא מתים מעט והחיים חשובים מהם) אני חושש שנגיע להסכם גרוע יותר ועמדה ציבורית טובה יותר לחמאס מכל הסחבת הזאת.

את החמאס אפשר לשבור בכח. זה דורש הרג של אלפים מאנשיו, ולפיכך גם אלפי אזרחים חפים מפשע. אולי עשרת אלפים ויותר. אני מקווה מאוד שלא נגיע לזה. גם זה לא יבטיח את כניעת הרעיונות של החמאס בציבור הפלסטיני, ואולי אף יחזק אותם. אני אפילו לא רוצה לחשוב מה דרוש בשביל זה. כולי תקווה שלא נתקרב אפילו למצבים נוראיים כאלו.

חוסר האחדות פוגע בלגיטימיות

איך היה נראה המאבק הצבאי היום אם לצד החיילים היהודיים היו חיילים מוסלמיים? גם פעולת צה"ל היתה אולי שונה יותר, באמת הומנית יותר, וגם הראיה של כל העניין ברמה הבינלאומית היתה שונה. אולם זה לא המצב.

אלו המתנגדים לפעולה מתחלקים לשתי קבוצות: אלו המתנגדים לכל מלחמה, ובפרט לצד המנצח בה, ואלו המתנגדים ללגיטימיות של ישראל, ובפרט מצדיקים את ההתנגדות לכיבוש. בהפגנות ברחבי תבל, הסיסמה העיקרית הינה "Free Palestine", לא "Stop the Violence" - המניע העיקרי בפועל הוא ראיה של ישראל כמדינה לא לגיטימית, והשסיבה העיקרית לכך במערב היא ראייתה כמדינה לא דמוקרטית. הכיבוש הוא הביטוי החריף ביותר של זה, אך דווקא היחס אל ערביי ישראל הוא העולה. ההתנגדות האלימה נתפסת כלגיטימית כי ישראל היא מדינת אפרטהייד, דווקא בתוך גבולותיה, ובכך היא גזענית, ורעה, וראויה רק לתבוסה.

זה כמובן פשוט לא נכון. עם כל כמה שהערבים בישראל לא נהנים משוויון זכויות פועל, זה לא פחות באשמתם מאשר באשמת הציבור היהודי, וזה לא מגיע לכדי אפרטהייד או הבדל תהומי בשוויון האזרחי - אף כי בהחלט יש לתקן את המעוות, ויש הרבה מעוות. אבל זו לו הנקודה. הנקודה היא כי חוסר יכולתה של ישראל להעניק לאזרחיה הערבים תחושת שייכות ואחדות עם המדינה מחלישה את ישראל מבחינה אסטרטגית, מחלישה אותה לעומת אויביה כדוגמת החמאס וגבירתו, איראן.